<h1>ארחות חיים הלכ' תפלת שחרית (יוה"כ) סימנים ל"א—ל"ג</h1>
<h2>דף פז:</h2>
בשחר משכימין לבה"כ ואומרים ברכות ופסוקי דזמרא כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שאין אומרים אותו כי אם בשבת. ויש מוסיפין מזמור זה לדוד אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. ויש מקומות שמוסיפין מזמורים אחרים וזהו סדורן. תפלה למשה סימן צ'. תפלה לדוד שמעה ה' צדק י"ז. אליך ה' נפשי אשא כ"ה. לדוד משכיל אשרי נשוי פשע ל"ב. חנני אלהים כחסדך נ"א. לך דומיה תהלה ס"ה. רצית ה' ארצך פ"ה. תפלה לדוד הטה ה' אזנך פו'. ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי ק"ג. שיר למעלות אשא עיני ק"כ. שיר המעלות אליך נשאתי קכ"ב. שיר המעלות לדוד שמחתי קכ"א. שיר המעלות ממעמקים קראתיך קכ"ט. ורב עמרם מסדרן כך הודו לה' קראו בשמו עד והלל לה'. תפלה לדוד שמעה ה' י"ז. אליך ה' נפשי אשא כ"ה. השמים מספרים י"ט. אשרי נשוי פשע ל"ב. רננו צדיקים ל"ג. לך דומיה אלהים בציון ס"ה. לדוד בשנותו ל"ד. בבוא אליו נתן הנביא נ"א. תפלה לדוד הטה ה' אזנך פ"ו. למנצח בנגינות לדוד שיר. ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו. ה' אלהי גדלת מאד אשא עיני אל ההרים. אליך נשאתי את עיני לולי ה' שהיה לנו. ממעמקים. ברוך שאמר וכו' ואחרי הפסוקים עומד החזן ומתחיל וידוין ובקשות לבקש רחמים וסליחה מאת ה' יתברך ואחר אומר נשמת כל חי ופורס על שמע אח"כ עומדין להתפלל כמו שהתפללנו בתפלת ערבית ואח"כ חוזר ש"צ תפלה להוציא מי שאין בקי ואומר קרובו' ופזמונים ומתודה באמצע התפלה וכך הוא הסדר גומר תפלתו עד מלוך על כל העולם ואחריו תבא לפניך תפלתנו ומתודה. ואחר יאמר מחול לעונותינו עד תטהרו ואחר יתחיל הסליחות ואחר הסליחות יחזור לתפלתו ומתודה אתה יודע רזי עולם וגומר עד על כל דברי התורה הזאת ואח"כ חותם קדשנו במצותיך וכו' כי אתה סולחן לישראל וכו' עד מקדש ישראל ויום הכפורים. רצה ומודים. וכתוב לחיים. שים שלום בספר חיים. כך הוא הסדר הנכון וכך מסודר ברוב הסדורים שלנו וכן מנהגנו ויש מקומות אומרי' אחר יעלה ויבא מחול לעונותינו ואחריו מלוך עד בכל משלה ואחר אומר הסליחות וכן הסדר בכל תפלת היום. ואחר הסליחות אומר חטאנו צורנו ואח"כ פותחין בתפלת יוצר וכשחטאו ישראל במדבר ומתודין החזן וכל הקהל ובתפלת מוסף ומנחה ונעילה פותח במקום וכשחטאו תבא לפניך ומתודין ואחר הוידוי השלישי פותח החזן בכל התפלות אבל חטאנו העוינו והרשענו וסרנו ממצותיך וכו' ואתה צדיק על כל דברי התורה הזאת. קדשנו במצותיך רצה ומודי' וכו' וכך הוא הסדר בגריונ"ה. והטעם שמתודה החזן באמצע התפלה מפני שמאריך באמצע התפלה בסליחו' ובפסוקי דרחמי תקנו לערב הוידוי ביניהם. ועל הוידוי שאומר החזן באמצע התפלה ליכא מאן דפליג שאין לו לומר כל פרטי הוידוי אלא בדרך כלל. והכי אומר אבל חטאנו והעוינו והרשענו ומרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו וכן נמי בפרטי על חטא שחטאנו אומר גם כן דרך כלל הכי על חטא שחטאנו לפניך בסתר בגלוי באונס ברצון בשגגה בזדון ביודעים ובלא יודעים וכן בדין לפי שהוא מתודה על כלל העם איך יפרוט שום חטא ומי יטיל חטא פרטי על הצבור בכלל. וכתב גאון שכל העם צריכין לעמוד כשיאמר ש"צ אבל חטאנו אע"פי שכל אחד ואחד התודה בתפלתו. ויוצא זה מדאמרינן בגמרא כי מטא אבל חטאנו קם אכרעיה. וצבור נמי צריכין לומר וידוי עם ש"צ וכן המנהג ומבקש תחלה על השגגות ואח"כ על הזדונות ואח"כ על המרדים שיאמר חטאתי עויתי פשעתי וכן הדין לבקש תחלה על הקל ואח"כ על החמור וכן הסדר נמי באבינו מלכנו שאומר תחלה מחוק ואח"כ מחול ואחריו מחה שמבקש תחלה על החטאים ואח"כ על העונות ואח"כ על הפשעים אלו המרדים. והמנהג להזכיר סדר עבודה אף בשחרית מתוך חביבות הדבר וכשיגיע לפני ה' תטהרו פותח החזן סליחות ומרבה להתחנן ואומר תוכחות לשבר הלבבות ופותח אל ארך אפים. והמנהג לומר בתפלה זו ז' סליחות וח' פעמים י"ג מדות ומתודין הוא וכל הקהל עמו ג' פעמים ואח"כ חוזר ש"צ לתפלתו ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים ושים שלום ויש מקומות אומרים היום תאמצנו ואח"כ אומרי' אבינו מלכנו ואפי' בשבת וכן הנהיג הרמב"ן ז"ל בגירונה לאמרו בי"הכ שחל להיות בשבת ואין אומרי' אותו שם בשבת אחרת ולמעלה בהלכו' ר"ה כתבנו דעות הפוסקים על זה. ויש אומרים תחנה אם לא יהיה בשבת. נמצא לפי מה שהסדרנו שש"צ מתודה ג' פעמים בכל תפלה מהתפלות אחת ביחיד כשמתפלל בלחש. ואחת להוציא הצבור ידי חובתן באמצע התפלה ואחת אחר כל הסליחות עם כל הקהל כאחד. והצבור ג"כ מתודים ג' פעמים בכל התפלה. וכתב הרי"ף ז"ל ונהגו ראשונינו שיתודה ש"צ ביחיד ואח"כ הוא חוזר ומתודה לבדו ומשמיע לצבור להוציאן ידי חובתן ושוב חוזר שלישית ומתודה עם הצבור ביחיד. ועוד כתב ובין כל סליחה אומר י"ג מדות דאמרינן ויעבור ה' על פניו ויקרא כביכול מלמד שנתעטף הקב"ה כש"צ והראה למשה בסיני ואמר לו כל זמן שישראל חוטאין עשה להם כסדר הזה ואני מוחל להם וא"ר יהודה ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנא' הנה אנכי כורת ברית עכ"ל. והמנהג לומר ביום הכפורים עשר פעמים וידוי ג' בשחרית וג' במוסף וג' במנחה וא' בנעילה על דרך ההגדה כמו שפר"ש ז"ל בפרשה כי תשא בפסוק זכור לאברהם אמר משה לפני הקב"ה אם עברו על עשרת הדברים אברהם נתנסה עשר נסיונות ועמד בכלן יצאו עשר בעשר ועל זה אנו מתודין עשר פעמים בו ביום וי"א טעם אחר שאלו עשרה וידויין של יה"כ כנגד עשרה פעמים שמזכיר כהן גדול השם וכל הוידויין מראש השנה ועד יום הכפורים ארבעים. בשבעת לילי אשמורות עשרים ואחד שלשה בכל לילה ואחד במנחת ערב יום הכפורים ואחד בכל תפלות של יום הכפורים ערבית שחרית מוסף מנחה ונעילה הרי כאן כ"ז וי"ג פעמים אחר הסליחות של כל התפלות שלשה בערב שלשה בשחרית שלשה במוסף ושלשה במנחה ואחד בנעילה הרי כאן ארבעים כנגד ארבעי' יום שעמד משה בתפלה לפני הקב"ה על ישראל ונתרצה לו ביום הכפורים ואמר לו סלחתי כדברך. ואחר אבינו מלכנו אומר קדיש שלם ואח"כ מוציאין ב' ספרי תור' וכל משפט הקריאה כתכתי למעלה ואחר ההפטרה אומר אשרי.
